יד ושם, (או בשמו הרשמי המלא: "יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה") הוא מוסד להנצחת השואה שהוקם בשנת 1953 על ידי מדינת ישראל בעקבות חוק מיוחד של הכנסת-"חוק יד ושם", אותו יזם בן ציון דינור. הוגה רעיון "יד ושם" מרדכי שנהבי היה גם מנהלו הראשון של המוסד. האתר ממוקם במערב ירושלים לא הרחק מהר הרצל, מוזיאון ישראל ושאר אתריה הרשמיים של מדינת ישראל. יו"ר המוסד הוא חבר הכנסת לשעבר יוסף לפיד.

מטרת העל של "יד ושם" היא הנצחת השואה ולימודה. מתוך המטרות שהמוסד הגדיר לעצמו:

יד ושם שמה לה למטרה להנציח את זיכרון השואה ולהנחילה לדורות הבאים, כדי שזוועות השואה ומוראותיה לא יישכחו לעד. לשם כך היא עוסקת בהנצחה ובתיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ ליבם הצילו יהודים מידי הנאצים.


אנדרטה ביד ושםהשם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו, נו, ה: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם - טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת".