גיא בן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק המקיף את העיר העתיקה ואת עיר דוד ממערב ומדרום, ומתחבר לנחל קדרון.

הגיא מוזכר לראשונה בספר יהושע בחלק מתיאור גבולות נחלות השבטים בעת חלוקתן. נראה כי הגיא שימש כנקודת מוצא חשובה, שכן הוא מופיע רבות בתיאורים אלה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם" (יהושע ט"ו, ח); "וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל" (שם, י"ח, טז) וכדומה. גם בתיאור חלוקת הנחלות בימי נחמיה מופיע הגיא כסימן גבול: "זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם" (נחמיה י"א, ל).

פרסומו המפוקפק של הגיא היה עקב היותו מקום עבודת המולך - פולחן עבודה זרה שהתקיים בזמנו של הנביא ירמיה. המקום היה קרוב יחסית לעיר ירושלים של אותם ימים, במרחק קצר מאוד מהחומה המערבית. החוקרים סבורים שגיא בן הנם הוא הגיא שעובר כיום ממערב לעיר העתיקה ומדרום להר ציון, ויוצא לנחל קדרון. משערים שבמות התופת (הבמות עליהן היו מקריבים את הבנים בעבודת המולך) היו במזרחו של החלק הדרומי של גיא בן הנם, ליד שער החרסית. השם בן הנם אינו מפורש די צרכו, אך יש המשערים שהמקום הוא על שמו של אדם שהיו לו קרקעות באותו הגיא.

ירמיה אומר שלמקום יקראו גיא ההריגה, כלומר שכל כך הרבה יהיו המתים בחורבן, עד שימלאו את גיא בן הנם במתים. והנביא מחמיר עוד יותר, ואומר שהמתים שיהיו שם, יהיו "לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ"

מקום זה הוא מקור השם גיהנום למקום שאליו, על פי האמונה, יגיעו החוטאים לאחר המוות.

הגיא המזוהה כיום כגיא בן הינום היווה חלק משטח ההפקר שחצץ בין ירושלים המזרחית והמערבית בשנים 1948-1967. בתקופת מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי מעל הגיא, שקישר בין הר ציון לשכונת שמעה. הרכבל שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעמק שתי שכונות: בתי שמעא במרכזו, למרגלות הר ציון, וג'ורת אל-ענב, בצפון-מערבו במקום בו נמצא היום מתחם חוצות היוצר. השכונות ננטשו ב-1948 כאשר האזור הפך לשטח הפקר.

בגיא ממוקמים בריכת הסולטן, שהוסבה לתיאטרון פתוח למופעים רבי משתתפים, והסינמטק של ירושלים. דרך חברון, הדרך המובילה משער יפו דרך דרום העיר לעבר בית לחם וחברון, מתחיל בצידו המזרחי של הגיא, חוצה אותו בגשר, וממשיך בצידו המערבי. חלקו הצפון-מערבי של הגיא מהווה פארק מטופח.

(wikipedia.org)

גיא בן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק המקיף את העיר העתיקה ואת עיר דוד ממערב ומדרום, ומתחבר לנחל קדרון.

הגיא מוזכר לראשונה בספר יהושע בחלק מתיאור גבולות נחלות השבטים בעת חלוקתן. נראה כי הגיא שימש כנקודת מוצא חשובה, שכן הוא מופיע רבות בתיאורים אלה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם" (יהושע ט"ו, ח); "וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל" (שם, י"ח, טז) וכדומה. גם בתיאור חלוקת הנחלות בימי נחמיה מופיע הגיא כסימן גבול: "זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם" (נחמיה י"א, ל).

פרסומו המפוקפק של הגיא היה עקב היותו מקום עבודת המולך - פולחן עבודה זרה שהתקיים בזמנו של הנביא ירמיה. המקום היה קרוב יחסית לעיר ירושלים של אותם ימים, במרחק קצר מאוד מהחומה המערבית. החוקרים סבורים שגיא בן הנם הוא הגיא שעובר כיום ממערב לעיר העתיקה ומדרום להר ציון, ויוצא לנחל קדרון. משערים שבמות התופת (הבמות עליהן היו מקריבים את הבנים בעבודת המולך) היו במזרחו של החלק הדרומי של גיא בן הנם, ליד שער החרסית. השם בן הנם אינו מפורש די צרכו, אך יש המשערים שהמקום הוא על שמו של אדם שהיו לו קרקעות באותו הגיא.

ירמיה אומר שלמקום יקראו גיא ההריגה, כלומר שכל כך הרבה יהיו המתים בחורבן, עד שימלאו את גיא בן הנם במתים. והנביא מחמיר עוד יותר, ואומר שהמתים שיהיו שם, יהיו "לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ"

מקום זה הוא מקור השם גיהנום למקום שאליו, על פי האמונה, יגיעו החוטאים לאחר המוות.

הגיא המזוהה כיום כגיא בן הינום היווה חלק משטח ההפקר שחצץ בין ירושלים המזרחית והמערבית בשנים 1948-1967. בתקופת מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי מעל הגיא, שקישר בין הר ציון לשכונת שמעה. הרכבל שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעמק שתי שכונות: בתי שמעא במרכזו, למרגלות הר ציון, וג'ורת אל-ענב, בצפון-מערבו במקום בו נמצא היום מתחם חוצות היוצר. השכונות ננטשו ב-1948 כאשר האזור הפך לשטח הפקר.

בגיא ממוקמים בריכת הסולטן, שהוסבה לתיאטרון פתוח למופעים רבי משתתפים, והסינמטק של ירושלים. דרך חברון, הדרך המובילה משער יפו דרך דרום העיר לעבר בית לחם וחברון, מתחיל בצידו המזרחי של הגיא, חוצה אותו בגשר, וממשיך בצידו המערבי. חלקו הצפון-מערבי של הגיא מהווה פארק מטופח.

(wikipedia.org)

אלעד שרמן
www.eladsherman.co.uk

גיא בן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק המקיף את העיר העתיקה ואת עיר דוד ממערב ומדרום, ומתחבר לנחל קדרון.

הגיא מוזכר לראשונה בספר יהושע בחלק מתיאור גבולות נחלות השבטים בעת חלוקתן. נראה כי הגיא שימש כנקודת מוצא חשובה, שכן הוא מופיע רבות בתיאורים אלה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם" (יהושע ט"ו, ח); "וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל" (שם, י"ח, טז) וכדומה. גם בתיאור חלוקת הנחלות בימי נחמיה מופיע הגיא כסימן גבול: "זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם" (נחמיה י"א, ל).

פרסומו המפוקפק של הגיא היה עקב היותו מקום עבודת המולך - פולחן עבודה זרה שהתקיים בזמנו של הנביא ירמיה. המקום היה קרוב יחסית לעיר ירושלים של אותם ימים, במרחק קצר מאוד מהחומה המערבית. החוקרים סבורים שגיא בן הנם הוא הגיא שעובר כיום ממערב לעיר העתיקה ומדרום להר ציון, ויוצא לנחל קדרון. משערים שבמות התופת (הבמות עליהן היו מקריבים את הבנים בעבודת המולך) היו במזרחו של החלק הדרומי של גיא בן הנם, ליד שער החרסית. השם בן הנם אינו מפורש די צרכו, אך יש המשערים שהמקום הוא על שמו של אדם שהיו לו קרקעות באותו הגיא.

ירמיה אומר שלמקום יקראו גיא ההריגה, כלומר שכל כך הרבה יהיו המתים בחורבן, עד שימלאו את גיא בן הנם במתים. והנביא מחמיר עוד יותר, ואומר שהמתים שיהיו שם, יהיו "לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ"

מקום זה הוא מקור השם גיהנום למקום שאליו, על פי האמונה, יגיעו החוטאים לאחר המוות.

הגיא המזוהה כיום כגיא בן הינום היווה חלק משטח ההפקר שחצץ בין ירושלים המזרחית והמערבית בשנים 1948-1967. בתקופת מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי מעל הגיא, שקישר בין הר ציון לשכונת שמעה. הרכבל שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעמק שתי שכונות: בתי שמעא במרכזו, למרגלות הר ציון, וג'ורת אל-ענב, בצפון-מערבו במקום בו נמצא היום מתחם חוצות היוצר. השכונות ננטשו ב-1948 כאשר האזור הפך לשטח הפקר.

בגיא ממוקמים בריכת הסולטן, שהוסבה לתיאטרון פתוח למופעים רבי משתתפים, והסינמטק של ירושלים. דרך חברון, הדרך המובילה משער יפו דרך דרום העיר לעבר בית לחם וחברון, מתחיל בצידו המזרחי של הגיא, חוצה אותו בגשר, וממשיך בצידו המערבי. חלקו הצפון-מערבי של הגיא מהווה פארק מטופח.

(wikipedia.org)

מגדל דוד

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

קריפטה

מנזר יווני-אורטודוקסי בדרך חברון

עמק יהושפט למרגלות הר הזיתים