 |
| שם הטיול: |
כנסיית הקבר ואתריה |
| מחבר: |
רן בר-יעקב |
| תאריך: |
19/05/2005 |
|
|
רחוב מוריסטן סיור זה הוא בכנסיית הקבר.
אל הכנסיה ניתן להגיע בקלות משער יפו:
יורדים ברחוב דוד (הוא השוק), פניה ראשונה שמאלה לרח´ הנוצרים ומשם פניה ראשונה ימינה (בין חנויות המזכרות והבגדים) - ירידה במדרגות אל רחבת הכניסה.
אפשרות נוספת - ממשיכים ברח´ דוד (השוק) ופונים שמאלה בפניה השלישית, ודרך המוריסטן (הרחוב שבתמונה) אל שער קטן (לידו - תחנת משטרה) המוביל לרחבת הכניסה לכנסיית הקבר. |
 |
 |
הירידה הדרמטית והמסתורית ל"קפלת הלנה" או "קפלת מציאת הצלב" בכנסיית הקבר.
מסופר שבשנת 340 שלח הקיסר הרומי קונסטנטינוס את אמו, הלנה, לארץ הקודש, במטרה למצוא את הצלב עליו נצלב ישו.
הלנה הופנתה למקום בו שכן מקדש רומאי לאלה אפרודיטה ובמערה לידו מצאה את שרידי הצלב.
כיום ניתן לרדת למערה מתוך המבנה הראשי של הכנסיה .
הירידה הקסומה, הרחק משאון המתפללים והתיירים, מקנה לביקור אוירה מיוחדת.
על הקיר, בצד המדרגות, ניתן לראות "גרפיטי" עתיק של עולי רגל בדמות צלבים חרוטים בקיר. |
הכניסה הראשית לכנסיית הקבר |
 |
 |
החלונות מעל הכניסה הראשית לכנסיית הקבר
שימו לב לסולם הנשען על החלון הימני.
סולם זה ניצב שם מאז 1850 (וניתן לראות אותו גם בצילומים ישנים), עת הוחלט על ה"סטטוס קוו" שסיים מלחמות שליטה של העדות הנוצריות השונות על חזקה בכנסיה. הסטטוס קוו קבע להשאיר מצב עניינים בדיוק כפי שהוא כל מרצפת בכנסיה נרשמה על שם עדה נוצרית מרכזית (בעיקר יוונים-אורתודוכסים, ארמנים, סורים וקופטים). הסטטוס קוו הקשה מאד על ביצוע שיפוצים בכנסיה. הסולם לא שייך לאיש ולכן לא ניתן להזיז אותו.
כדי למנוע סכסוכים, מפתחות המבנה מוחזקים ע"י משפחה מוסלמית.
|
הם ידעתם שיש כפר אפריקאי בירושלים? ממראות ה"כפר האפריקאי"-מגורי הנזירים האתיופים על גג כנסיית הקבר. |
 |
 |
"קבר יוסף הרמתי" זוהי מערת קבורה אותנטית מימי בית שני, הנמצאת מאחורי מבנה הקבר הקדוש ברוטונדה (כך נקרא המסדרון המקיף את מבנה הקבר). המצאותה של מערכת הקבורה של משפחה אמידה במקום מצביעה על כך שבימי בית שני אכן שימש לקבורה, כלומר היה מחוץ לשערי העיר.
בברית החדשה נאמר שקברו של ישו היה בשטחו של יוסף הרמתי, אחד מתלמידיו. |
מודרניזם בכנסיה העתיקה קפלת מרים בכנסיית הקבר. הקפלה שנשרפה כליל לפני כ-100 שנה שוחזרה באופן מודרני.
בתמונה ניתן לראות את העוגב, ובצד שמאל תבליט ברונזה מודרני המתאר סצנות מחיי ישו. |
 |
 |
הכנסיה האתיופית הכנסיה האתיופית הנמצאת במתחם כנסיית הקבר, מחוץ לבניין הראשי (כניסה מימין לדלתות הכנסיה). דרך כנסיה זו ניתן לעלות לגג המבנה.
שימו לב לציור המתאר את ביקור מלכת שבא. שלמה המלך נראה במרכז המחצית הימנית, כשמשמאלו כס המלכות. מאחורי כס המלכות ניצבי יועציו של המלך, לבושים כיהודים חרדים. במחצית השמאלית מתוארת מלכת שבא ופמלייתה. |
קפלת אדם אחת מהקפלות סביב הרוטונדה. החלון מציג סדק שנבקע, לפי האמונה הנוצרית, בגבעת הגולגולתא בשעה שנצלב ישו. מספרים שדרך סדק זה נזל דמו של ישו עד לקברו של אדם הראשון שנמצא, בדרך נס, ממש מתחת לצלב. |
 |
 |
"אבן המשיחה" בכניסה לכנסיית הקבר האבן היא המקום עליו, לפי האמונה, הושכב ישו ע"י יוסף הרמתי, לאחר שהורד מן הצלב ולפני שנקבר.
המקום קדוש מאד לנוצרים המאמינים שנגיעה באבן נושאת עמה ברכה.
מאחורי האבן פסיפס צבעוני חדש יחסית המתאר בשלוש תמונות את ההורדה מן הצלב, את מעמד המשיחה (ההשכבה על האבן) ואת הקבורה.
המקום שייך לכנסיה הארמנית. |
כיפת ה"רוטונדה" הקיפה את הקבר הקדוש הכיפה שוחזרה לאחר שנים רבות בהן הוסתרה ע"י פיגומים עקב שריפה שפרצה במקום לפני כ-100 שנה. |
 |
 |
מבט למעלה אל גג ה"קתוליקון" אולם התפילה המרכזי בכנסיית הקבר. המקום שייך ליוונים-אורתודוכסים.
רציתם לדעת היכן בדיוק נמצא מרכז העולם?בדיוק מתחת לקודקוד הכיפה, על הרצפה. |
גג כנסיית הקבר אל הגג ניתן לעלות דרך הכנסיה האתיופית (מדרגות מימין לשערי כנסיית הקבר). על הגג ניתן למצוא את מגורי הנזירים האתיופים במעין כפר אפריקאי קטן. המקום נקרא "דיר א-סולטאן". |
 |
 |
גבעה בתוך כנסיה המדרגות מובילות אל מקום הצליבה בגבעת הגולגולתא. עליה במדרגות אלה היא אחד משיאי הביקור של כל צליין נוצרי בירושלים.
השטח שייך לכנסיה הארמנית, הכתוב על הפסיפס בו מוצגת הצליבה הוא בשפה הארמנית. |
יצאנו מהכנסיה אל האויר הצח הצלב נשען על קיר כנסיית הגואל הלותרנית, ביציאה מהמוריסטן לכיוון כנסיית הקבר.
עולי רגל ההולכים ב"ויה דולורוזה" (דרך הייסורים הנמתחת משער האריות עד לכנסיית הקבר) נושאים איתם לעיתים צלבים. לפני הכניסה לכנסיה הם "מחנים" את הצלבים כאן.
העץ הערום בתמונה הוא כליל החורש (עץ בעל פריחה סגולה עזה באביב). הוא נקרא "עץ של יהודה איש-קריות" על שם תלמידו הבוגד של ישו שהסגירו לרומאים.
המוריסטן (בפרסית: "בית חולים") הוא מתחם מרווח (יחסית לעיר העתיקה) ובו בתי קפה, בהם ניתן להנפש בסיום הביקור. |
 |
| |
