הכנסייה נבנתה בין השנים 1893- 1898. אבן הפינה לכנסייה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך וילהלם (שהפך לאחר מכן לקיסר פרידריך השלישי) כשביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כחלק מבקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטן העות´מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל. שלט המספר בשפה הגרמנית על חנוכת הבית והקמתו תלוי על אחד מהקירות באולם התפילה.

הכנסייה שוכנת בקצה הרובע הנוצרי, בסמוך לאזור של חנויות ובתי קפה ששמו המוריסתאן. מקור שם זה הוא המילה הפרסית "בומורסיטאן" שמשמעה בית חולים. האזור קבל את שמו משום שבתקופה הצלבנית שכן במקום זה בית החולים סנט ג´ון, על שם יוחנן הקדוש, של המסדר ההוספיטלרי. לאחר כיבושה מחדש של ירושלים על ידי המוסלמים, אשפזו המוסלמים את פצועיהם בבית החולים זה והם אלו שהעניקו למתחם את השם "בומוריסטאן".

בחלק ממתחם המוריסטאן שכנה כנסיית סנטה מריה. הכנסייה הוקמה במאה ה-12 מתרומות של סוחרים מהעיר אמאלפי שבאיטליה. כנסיית הגואל בנויה על שרידי כנסיית סנטה מריה, וחלקים מהבניין המקורי של הכנסייה שולבו במבנה הכנסייה החדש. השרידים של הכנסייה מהתקופה הצלבנית בולטים בעיקר בכניסה הצפונית לכנסייה (מול כנסיית אלכסנדר נבסקי). העיטורים מהכנסייה הביזנטית מתארים את חודשי השנה על פי פעולות חקלאיות.

בצמוד לבניין הכנסייה ישנו בית ספר לותרני ובו משולב שריד אחר מהתקופה הביזנטית: "קלויסטר" - חצר מוקפת עמודים אשר היוותה חלק מבניין סמוך לכנסיית סנטה מריה הצלבנית.

הכנסייה בנויה באבן שיש לבנה בסגנון נאו-רומנסקי. על בנייתה פיקח מהנדס גרמני. מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה 40 מטרים ובולט בקו הרקיע של ירושלים. ניתן לעלות לגג המגדל, שבו תצפית מרהיבה על ירושלים. בכנסייה מתקיימים בדרך קבע קונצרטים מוזיקליים המנצלים את האקוסטיקה המעולה של אולם הכנסייה.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%90%D7%9C