Search:
© חנה אייזנמן \ דרך חברון
דרך חברון היתה הנתיב המרכזי מירושלים לחברון. תחילתה בשער יפו. באותם ימים נעשתה הדרך בעגלות רתומות לסוסים. היום, כמובן, יש כביש סלול מירושלים לחברון, אלא, בצומת גילה אתה יורד מן הדרך הישירה ומתחבר לכביש המנהרות, שגם הן נועדו להגן על חיי יהודים הנוסעים בדרכי ארצם, וליתר דיוק, במעט מזעיר שנשאר בידיהם מארצם, הכבושה ושדודה ברובה על ידי האימפריאליזם הג'יהאדי. לזה לא די בכל אשר לו, והוא ממרר את חיינו גם בשארית שבידינו, אך זה באשמת קובעי המדיניות, מאז ומתמיד, המאמינים, משום מה, שתכלית העם היהודי היא לעשות שלום עם מרצחים, גם אם זה עולה לו בעצם קיומו.
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8948 צפיות: 16k
© חנה אייזנמן \ גיא בן הנם
גיא בן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק המקיף את העיר העתיקה ואת עיר דוד ממערב ומדרום, ומתחבר לנחל קדרון.

הגיא מוזכר לראשונה בספר יהושע בחלק מתיאור גבולות נחלות השבטים בעת חלוקתן. נראה כי הגיא שימש כנקודת מוצא חשובה, שכן הוא מופיע רבות בתיאורים אלה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם" (יהושע ט"ו, ח); "וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל" (שם, י"ח, טז) וכדומה. גם בתיאור חלוקת הנחלות בימי נחמיה מופיע הגיא כסימן גבול: "זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם" (נחמיה י"א, ל).

פרסומו המפוקפק של הגיא היה עקב היותו מקום עבודת המולך - פולחן עבודה זרה שהתקיים בזמנו של הנביא ירמיה. המקום היה קרוב יחסית לעיר ירושלים של אותם ימים, במרחק קצר מאוד מהחומה המערבית. החוקרים סבורים שגיא בן הנם הוא הגיא שעובר כיום ממערב לעיר העתיקה ומדרום להר ציון, ויוצא לנחל קדרון.
(ויקיפדיה)
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8950 צפיות: 12k
© חנה אייזנמן \ טווס מטייל בעתיקות מימי בית ראשון
בקבוץ רמת-רחל נמשכות זה שנים חפירות באתר יפהפה, ויותר מזה - מרגש (לפחות אותי)של עתיקות מימי בית ראשון ותקופות מאוחרות יותר. לא לראות זו החמצה!
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8955 צפיות: 24k
© חנה אייזנמן \ בית-הכנסת "החורבה" בשיחזורו
בראש חודש חשוון תס"א (27 באוקטובר 1700) התיישבה במקום חבורת עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה חסיד, והקימו בית כנסת. בח' חשוון תפ"ב (27 באוקטובר 1721) , שרפו ערבים את בית הכנסת והחצר.
בשנת תקע"ו (1816), כמעט 100 שנה אחרי החורבן הראשון של בית הכנסת, הצליחו עסקנים המשתייכים לעליית תלמידי בית הכנסת הגר"א, להשיג "פרימן" (רשיון) מקושטא לביטול החובות הישנים וחידוש הבניין. והוא נחנך מחדש בשנת תרכ"ד (1864). חידוש בית הכנסת, והקמת החורבה על תילה, נתפסה כסימן לתחילת הגאולה.
מאז הקמתה הפכה "החורבה" או בשמה המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" - לבית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב בכל ארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע...
בהיכל זה הוכתרו רבניה האשכנזים של ירושלים וארץ ישראל. פה בתפילה חגיגית הופקד דגל הגדודים העבריים שנלחמו במלחמת העולם השניה. וממקדש מעט זה יצאה הזעקה להצלת יהודי אירופה, בעצרת תפילה שבראשה עמדו הרב הראשי יצחק איזיק הלוי הרצוג, והאדמו"ר רבי מרדכי אלטר מגור.
יומיים לאחר שנפל הרובע במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. כך הפכה "החורבה" לגל חורבות בפעם השניה בתולדותיה. רצף החיים היהודיים ברובע היהודי נקטע ל-19 שנים.
אחרי מלחמת ששת הימים נתגלה לבאי הרובע היהודי מראה חורבותיו. כמו הרובע, גם "החורבה" הייתה גל של הריסות...
מששוקם הרובע החליטו המתכננים שלא להתמודד עם המונומנטים ההיסטוריים שהיו סמלי הרובע וחרבו. בתי הכנסת נוקו מהריסותיהם ומה שנמצא, שוחזר כמתחם ארכיאולוגי. קשת הקיר הצפוני שוחזרה ונשארה עדות אילמת צועקת לשמים.
החורבה הייתה חלק ממסכת האדריכלות של ירושלים. כיפת החורבה הפכה לסמל ולדמות לבית כנסת. היא חרוטה בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, וניתן לחוש בחסרונה.
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, החליטה להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את בית כנסת "החורבה" כפי שהיה. –נכון להיום נמצא הפרוייקט בשלבי בנייה .
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8949 צפיות: 12k
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8954 צפיות: 9k
© חנה אייזנמן \ חפירות בעיר דוד
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8946 צפיות: 11k
© דני ברנוב \ דני ברנוב
שם צלם: © דני ברנוב תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8944 צפיות: 17k
© חנה אייזנמן \ חומת ירושלים
החומה ולרגליה המקוואות לעולי הרגל להר-הבית.
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8953 צפיות: 11k
© חנה אייזנמן \ המקוואות לעולי הרגל
במורד הר-ציון, בדרך לשער האשפות, חצובים מקוואות רבים בהר, לרגלי החומה. מקוואות אלה שימשו את עולי הרגלים לבית המקדש - הר הבית.
מראה המקוואות האלה מרגש אותי יותר ממראות אתרים רבים אחרים. כשאני מעלה בדעתי שאבות אבותי טבלו כאן, כעולי רגל, לפני אלפיים שנות ויותר, זה פשוט מרגש.
שם צלם: © חנה אייזנמן תאריך: 26.05.2009 תמונה מספר: 8945 צפיות: 10k